החלטה בתיק רע"א 27018-11-12

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט קמא (כב' השופט גד ארנברג) מיום 11.10.2012 ומיום 1.11.2012 (להלן- " ההחלטות") בתיק 31632-05-12, לפיהן נקבע כי יש לקיים דיון לפניו בערעור שהגיש המבקש על החלטת רשם ההוצאה לפועל בירושלים, בתיק 03-15049-98-1 (להלן - " התיק"), בטענת "פרעתי", על פי הקבוע בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 ומשלא התקבלה בקשתו, שם, לסגירת התיק.

על פי הנטען, מחזיק המבקש בידו תעודה רשמית שהונפקה על-ידי לשכת ההוצאה לפועל בירושלים, לפיה הודע למבקש שהתיק נסגר ביום 13.3.2000 (להלן - " התעודה"). חרף האמור ובחלוף כ- 10 שנים ממועד הנפקת התעודה, נקטו כנגדו המשיבים, בגדר התיק, בהליכי אכיפה, לרבות עיקולים והגבלות שונות. המבקש פנה בבקשה בטענת "פרעתי", כאמור, באמצע חודש מאי 2012, וטען, כי יש לסגור את התיק נוכח הנפקת התעודה. רשם ההוצאה לפועל דחה את בקשותיו לסגירת התיק, ומשכך הוגש ערעור לבית משפט קמא ובגדרו נטען, כי התיק סגור וההליכים שננקטו להמשך ביצועו נעשו בחוסר סמכות ודינן להתבטל. בית המשפט הורה למשיבים להגיש את תגובתם, ובהמשך, נקבע מועד לדיון בערעור ליום 14.11.2012. המבקש פנה ביום 30.9.2012 בבקשה לבית משפט קמא, " למתן פסק דין מיידי בהעדר הגנה" וטען, כי יש להורות על סגירת התיק וזאת משלא חלקו המשיבים, בתגובתם, על קיומה ותוכנה של התעודה. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע, כי אין מקום לפסק דין בערעור לאחר שהוגשה תגובת המשיבים ונקבע מועד לדיון והוסיף, כי טענות המבקש יתבררו במהלך הדיון. המבקש לא השלים עם ההחלטות וטוען, בגדר בקשתו לפניי, כי לא היה מקום לדחות את בקשתו למתן פסק דין בהיעדר ומכאן, בקשתו לרשות ערעור.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שאין היא מצריכה תשובה ודינה להידחות מבלי להיזקק לתשובת המשיבים. ככלל, בית משפט שלערעור אינו נוהג להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית. העיקרון המנחה (אשר חל בשינויים המחויבים גם על החלטות ביניים של ערכאת הערעור) הוא, כי " ...ככלל, זמנו של הערעור הוא לאחר תום ההליכים בערכאה הראשונה" (רע"א 4157/01 תדיראן בע"מ נ' יורשי אבשלום מיכאלי ז"ל  (11.12.2001)). היינו, יש לאפשר להליך להתנהל עד תומו, ברצף וללא פיצול ההתדיינות בין הערכאות ולהשיג על התוצאה הסופית, ככל שיוותר הצורך לעשות כן, לאחר שיינתן פסק הדין ותתברר התמונה הכוללת על פיו. כלל זה יפה שבעתיים במקום שמדובר בהחלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, שבעניינן, הלכה פסוקה היא, שככלל ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב (רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' נחום (10.6.2009)); רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיוטין (6.4.2009)). לפיכך, תימנע ערכאת הערעור מלבחון את ההחלטה במסגרת בקשה לרשות ערעור, אלא במקרים חריגים, כאשר ההחלטה שמבקשים לערער עליה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין (ראו: רע"א 6827/98 מחצבות כנרת נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, עירית נצרת עילית (14.7.99)). ודוק, "... אפילו סבורה ערכאת הערעור, שראוי הוא להחליט על דרך דיונית אחרת, עדיין נשמר העיקרון של אי התערבות" (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל ואח' פ"ד מד(2) 206, 211 (1990)).

לא מצאתי כי המקרה דנן מצדיק סטייה מהלכה זו (ראה והשווה: רע"א 3653/11 רמי דבורי נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (21.7.2011)). החלטת בית משפט קמא לקיים דיון בערעור, חלף מתן פסק דין על יסוד בקשת המבקש, לאחר שהוגשה תגובת המשיבים, לא זו בלבד שעולה בקנה אחד עם הוראות הדין (תקנה 120 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם - 1979; תקנות 446 - 447 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, החלות בשינויים המחויבים), אלא גם מתחייבת מנסיבות העניין. בהקשר זה יוער, כי בגדר דיון בערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל לא חלות תקנות 143 ו- 191, כפי שנטען בבקשה (שמקומן בגדר דיון בתובענה המתנהלת בערכאה הדיונית).

מכל מקום, החלטת בית משפט קמא להקדים דיון בערעור, בטרם מתן פסק דין, חלף הכרעה בערעור על יסוד כתבי הטענות, הנה בעלת אופי דיוני - ניהולי מובהק ולא החלטה העוסקת בעניין מהותי. על כן, בהיעדר טעם מבורר, לפיו ההחלטה תשפיע באופן משמעותי ומהותי על תוצאת ההליך המשפטי בבית משפט קמא ותגרום למבקש נזק בלתי הפיך, אין הצדקה לאפשר ביקורת ערעורית עליה כל עוד ההליך מתנהל (ראה והשווה: רע"א 1181/11, רמי ישי נ' שמואל יעיש(12.7.2011); רע"א 3744/11, אביבי בוזגלו נ' מנהל מקרקעי ישראל, 18.5.2011)).

בית משפט קמא קבע מועד לדיון בערעור ליום 14.11.2012, (שבוטל בעקבות בקשת המבקש). אילו הדיון היה מתקיים במועד שנקבע, פסק הדין בערעור היה ניתן בסמוך. לאחריו, רשאי היה המבקש לבקש להעמיד לבחינה נוספת של ערכאת הערעור ולביקורתה את תוצאתו של ההליך. כעת, משבוטל הדיון, יש להניח, נוכח דחיית הבקשה, כי ייקבע מועד קרוב, אחר, לדיון בערעור ובסיומו יינתן פסק הדין.  

סוף דבר, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ג, 01 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: